סקירה על ליליאן וולד

מאת ד״ר אן מ. פיליאצ׳י

ליליאן וולד, אחת המנהיגות המשפיעות ביותר בתנועת הקידמה, נולדה ב-1867 ונפטרה ב-1940. חייה המקצועיים השתרעו על פני כל עידן הקידמה האמריקני (1890–1920). האתר הזה, פרויקט מתמשך, בוחן את חייה ואת העולם שבו חיתה. הוא מתמקד בפעילותה בתנועת הקידמה ומתאר את תרומתה למאבק לשינוי חברתי.

וולד הייתה הראשונה שהקימה בית קהילה שמטרתו המרכזית הייתה לספק שירותי סיעוד לעניים. (בתי קהילה היו מוסדות שפעילים חברתיים התגוררו בהם בלב שכונות עוני כדי לסייע לתושביהן.) בקיץ 1893 עברה וולד, יחד עם חברתה ואחותה למקצוע מרי ברוסטר, להתגורר בלואר איסט סייד שבעיר ניו יורק, והחלה לטפל בחולים העניים. אחרי כמה חודשים הקימו השתיים בית קהילה משלהן, "בית הקהילה של האחיות", בדירה שבקומה החמישית והעליונה, בלי מעלית, בבניין דירות צפוף ברחוב ג׳פרסון בלואר איסט סייד. בתוך כשנתיים כבר גדל בית הקהילה של האחיות והפך ל"בית הקהילה ברחוב הנרי", ועבר למבנים רחבים יותר ברחוב שנושא את אותו שם.

העדיפות הראשונה של וולד הייתה לספק שירותי סיעוד לשכניה. עד מהרה הפכו היא ואחיות רבות שהצטרפו אליה להתגורר בבית הקהילה לדמויות מוכרות ברחובות הלואר איסט סייד, כשהן עושות את סבבי הביקורים היומיים אצל מי שקראו לעזרה.

בתוך שנים ספורות הפך בית הקהילה ברחוב הנרי למרכז שכונתי תוסס, ותושבי הלואר איסט סייד קיבלו בו לא רק שירותי סיעוד אלא גם מגרש משחקים וגן ילדים, תוכניות אחר הצהריים, שיעורים למבוגרים, מועדוני בנים ובנות, קבוצות אמהות, טיולי יום וחופשות בכפר, קייטנות, תיאטרון ועוד פעילויות רבות שנקשרו לתנועת בתי הקהילה.

נוסף על האחיות שהתגוררו בבית, פתחה וולד את דלתות בית הקהילה ברחוב הנרי גם בפני עמיתות, חברות ועמיתים, והעניקה בית לנשים רבות בשעה שניהלו ניסויים חברתיים של תנועת הקידמה. לביניה דוק, פעילה למען זכויות הנשים ואחת ממובילות התנועה המוקדמת למקצוע הסיעוד, התגוררה בבית הקהילה בזמן שכתבה ספרי לימוד ומאמרים, מילאה תפקידי הנהגה באגודות סיעוד בראשית דרכן ונסעה רבות כדי לקדם את זכויות הנשים ואת עצמאותן של האחיות כאנשי מקצוע בתחום הבריאות. פלורנס קלי, דיירת ותיקה בתקופת כהונתה כמזכירה הלאומית (כלומר מנהלת) של ליגת הצרכנים הלאומית, נאבקה בעבודת ילדים ולמען זכויותיהן של נשים עובדות. פעילת העבודה לאונורה או׳ריילי הקימה והפעילה מפעל לדוגמה לחולצות שירטווייסט (חולצות נשים מכופתרות, אופנתיות באותה תקופה), בעודה מתגוררת באחד מבתי בית הקהילה. שם לימדה או׳ריילי נערות צעירות את המלאכה המיומנת של תפירת בגד שלם (במקום עבודה במקטעים) מחומרים איכותיים ובתנאי עבודה אידיאליים.

רבים מדיירי בית הקהילה סייעו גם בשיפור תנאי הילדים בבתי הספר הציבוריים של ניו יורק. אליזבת פארל יצרה והפעילה כיתות לחינוך מיוחד, ולינה רוג׳רס הקימה וניהלה תוכנית לאחיות בבתי הספר. מייבל קיטרדג׳ הפעילה באמצעות בית הקהילה תוכנית לדוגמה בניהול משק בית, שנקלטה בהמשך בבתי ספר בעיר כשיעורי כלכלת בית. אחרי שעזבה את בית הקהילה, היה לקיטרדג׳ תפקיד מרכזי בהקמת תוכנית ארוחות הצהריים בבתי הספר של העיר. וולד סייעה במאמץ זה פעמים רבות, והייתה חברה בוועדה לארוחות בבתי הספר, שבראשה עמדה קיטרדג׳.

וולד לא הסתפקה בהקמת שירות אחיות מבקרות ובית קהילה שבו רעיונות של תנועת הקידמה יוכלו לשים שורש. היא הייתה פעילה גם בתנועות שינוי חברתי רבות אחרות בתקופתה. היא פעלה למען פארקים ומגרשי משחקים, עבדה לבחירתם של מועמדים שדגלו בשינוי, דרשה תנאי דיור הוגנים ותמכה במאבק על זכויות העובדים, הנשים והילדים. היא לא ידעה לאות בקידום סוגיות של בריאות הציבור ותרמה תרומה מכרעת להקמתו ולמקצועיותו של תחום סיעוד בריאות הציבור. היא גייסה כספים לתוכניות להשכלה גבוהה לאחיות בריאות הציבור, ופתחה את בית הקהילה ברחוב הנרי להכשרתן.

מעבר לפעילותה למען בריאות הציבור, אולי הדבר הקרוב ביותר ללבה של וולד היה שיפור חייהם של ילדים. היא פעלה ללא לאות לשפר את בריאותם, את תוחלת חייהם, את הסביבה הציבורית שבה חיו, את תנאי הדיור שלהם, את חיי המשפחה והחינוך שלהם, ואפילו את מה שהגדירה כזכותם לפנאי ולמשחק. יחד עם פלורנס קלי, שחלקה איתה את הבית, ניהלו השתיים מאבק של עשרות שנים להבטחת השיפורים האלה בחיי הילדים באמצעות ביטול עבודת הילדים במדינה. הן ישבו בוועדות, נאמו באסיפות ציבור, עשו פעילות שדולה והעידו בפני גופי חקיקה מקומיים, ממלכתיים ופדרליים, ופעלו בהצלחה להקמת לשכת הילדים הפדרלית. הלשכה אספה נתונים וכתבה דוחות שסייעו באכיפת חוקי עבודת הילדים הקיימים ותמכו בקריאות לחקיקה חדשה וטובה יותר.

תרומתה של וולד לתחום סיעוד בריאות הציבור ולשיפור חייהם של העניים ושל הילדים היא מרחיקת לכת, והמוסדות שהקימה קיימים עד היום. בית הקהילה ברחוב הנרי מציע עד ימינו מגוון רחב של שירותים לקהילה, ושירות האחיות המבקרות של ניו יורק, שהתפצל מבית הקהילה, מציע מגוון רחב של שירותי בריאות בבית החולה.