הדיור בבנייני דירות צפופים בניו יורק עד 1890
מאת ד״ר אן מ. פיליאצ׳י
פילנתרופים בניו יורק דאגו למצב הדיור הירוד בעיר במשך עשרות שנים. ב-1843 הקימו אזרחים מודאגים את האגודה לשיפור מצבם של העניים (AICP) כדי להיאבק במחלות ובפשע בשכונות העוני של העיר. ב-1864 החליטה מועצת ההיגיינה – קבוצה של פעילי שינוי בתחום התברואה בניו יורק – לנקוט צעדים מוחשיים כדי להקל על המצב. המועצה גייסה רופאים אוהדים כדי לבדוק את כל הדיור בעיר ניו יורק בהיבטים המשפיעים על התפשטות מחלות ועל תמותה. ב-1865 פרסמו דוח על ממצאי הרופאים. הדוח תיאר את בנייני הדירות של ניו יורק כ"קני זיהום קדחתני, ומעונות מורעלים של ניוון גופני". בתוך קירותיהם חיכה "גורל גרוע מספרטני" ל"כל הילדים", כש"כולרת תינוקות, עוויתות, סקרופולה ומראסמוס מרחפים באכזריות כמו שדים…". סיוט בריאות הציבור זה, טענו, איים לא רק על מי שהיו עניים תמיד אלא גם על "גוף גדול של המעמד הבינוני לשעבר", ש"נבלע במהירות בתוך מעמד דיירי בתי העניים והפך שותף לו, וחווה את [אותן] רעות מצערות…".
הדוח, שנשען על "בדיקה אישית" של אנשי מקצוע שחקרו "כמעט בו בזמן" "כל שכונה", היה "אוסף של הצהרות וסיכום של עובדות ומסקנות", עם "טבלאות, מפות, תרשימים, לוחות ותוכניות". הוא נתפס ברבים כיצירה פורצת דרך, שבהיעדר "שמועות" ו"עיוות" בה, "אף בית מחוקקים או ממשלה" לא "הצליחו" עדיין "להפיק" דומה לה.
המועצה השתמשה בממצאיה כדי לעשות שדולה למען חקיקה לשינוי בדיור ובבריאות. מאמציה זכו לתמיכה רחבה כשהתפרצות כולרה באירופה הבהילה את תושבי העיר. ב-1866 העבירה העיר חוק שהקים מועצת בריאות מטרופוליטנית באזור ניו יורק. אחרי חקירה נוספת חוקק בית המחוקקים את חוק בנייני הדירות הצפופים של 1867, שהעניק למועצת הבריאות סמכות להסדיר את התנאים בבנייני הדירות.
לרוע המזל התברר שהחקיקה החדשה רחוקה מלהספיק. עד סוף שנות ה-70 החריפה הצפיפות, שהתגברה בגלל זרם של מהגרים אירופאים חסרי כל, את בעיות התברואה של העיר ותרמה להתפשטות מחלות. מה שהיו קודם "חדרים מרווחים של… בתי מגורים ישנים [למשפחה אחת]", שנבנו בתחילה "מתוך מחשבה על נוחות, מרחב ובריאות", "חולקו" לא פעם למרחבים קטנים בהרבה. במקרים רבים, מה שהיה פעם "קומה אחת באחד מהאחוזות הישנות האלה" אכלס כעת "ארבע משפחות… צפופות בלולי הצפיפות שלהן כמו ארנבות".
חוק דיור נוסף, שהועבר ב-1879, הרחיב את תחום סמכותה של מועצת הבריאות והעניק לה שליטה בנושאי אינסטלציה וניקוז בבנייני הדירות. באותה שנה העלה האדריכל ג׳יימס א. וור רעיון שפעילי שינוי סברו שיסייע להפוך את "בניין הדירות לנוח יותר ופחות מסוכן לחיי האדם ולמוסר". הבניינים שלו כללו פירי אוורור כדי להכניס יותר אור ואוויר. תוכניותיו של וור "אומצו בדרך כלל ושיפרו מאוד את בנייני הדירות הישנים". אולם מכיוון שפירי האוורור הפכו עד מהרה למאגרים של אשפה, פסולת ומי ספינה, "הרעה הוקלה רק חלקית והצפיפות של העניים בבניינים האלה נמשכה…".
בנייני הדירות שתכנן וור כונו בנייני "דו-קומתיים" בצורת משקולת, כי הבניין הקדמי והאחורי חוברו יחד בפירים צרים ובעלי אוורור לקוי. אלה תוארו כ"מבנים עצומים דמויי כלא מלבנים… עם דלתות וחלונות צרים, מעברים צפופים ומדרגות רעועות", והם נבנו "מרחוב לרחוב עם… בניין צר המחבר ביניהם…". ה"חצר הצרה… באמצע", "מקום לח ומסריח, [אמורה] הייתה לשמש כפיר אוורור…". הבניינים היו "מלכודות מוות" במקרה של שריפה.
ב-1884 נשא פליקס אדלר, מייסדה וראשה של החברה לתרבות אתית, סדרת הרצאות על מצבם הירוד של בנייני הדירות בניו יורק. באותה שנה הקים בית המחוקקים של המדינה את ועדת דרקסל כדי לחקור את הדיור בבנייני דירות ולדווח עליו. אדלר שירת בוועדה הזאת. ג׳ייקוב ריס, עיתונאי מהגר צעיר, השתתף בהרצאות של אדלר ובעבודת הוועדה ודיווח עליהן.
לרוע המזל, בעוד שדוח הוועדה פרסם את מצוקת העניים, הוא הוביל רק לתיקונים חסרי משמעות בקוד הדיור. חלקם בוטלו מאוחר יותר בידי בית המשפט העליון של המדינה. ג׳ייקוב ריס לא נרתע מהמכשולים. הוא מצא את מפעל חייו. כעיתונאי וכ"חושף שחיתויות" המשיך לפרסם את תנאי המחיה של העניים ופעל לשיפור החיים בשכונות העוני.
עד סוף שנות ה-80 מצא ריס נשק מושלם למטרתו – השיטה החדשה של צילום בפלאש. בעודו מרחף במסדרונות החשוכים, בדירות ובסמטאות של שכונות העוני, צילם ריס תצלומים ריאליסטיים ושוברי לב של תושבי בנייני הדירות – ובהם ילדים תמימים – והחל לפרסם את התמונות במגזינים. ב-1890 ליקט אותם לספר בשם כך חיה המחצית השנייה.
המצבים שהוצגו בתצלומי הספר לא נראו מעולם – ובוודאי לא נתפסו בדמיון – בידי רוב האמריקנים. פרסום הספר הפך את ריס למפורסם, ומאותו רגע הוכר והתייעצו איתו כמומחה לדיור ולבעיות אחרות שניצבו בפני עניי העיר.
ביבליוגרפיה
Buk-Swienty, Tom, The Other Half: The Life of Jacob Riis and the World of Immigrant America, NY: W.W. Norton & Co., 2008.
Carson, Mina, Settlement Folk: Social Thought and the American Settlement Movement, 1885-1930, Chicago: University of Chicago Press, 1990.
Dock, L.L., “An Experiment in Contagious Nursing,” published in Charities (11 [July 4, 1903]: 19-23), by L. L. Dock, Henry Street Nurses’ Settlement, New York. From James, Janet Wilson, ed., A Lavinia Dock Reader, edited with a biographical introduction by Janet Wilson James, New York: Garland Publishing, Inc., 1985.
Duffus, R.L., Lillian Wald: Neighbor and Crusader, New York: The Macmillan Company, 1939.
Friess, Horace L., Felix Adler and Ethical Culture: Memories and Studies, edited by Fannia Weingartner, NY: Columbia University Press, 1981.
Kode, Kimberly, Elizabeth Farrell and the History of Special Education, Arlington, VA: Council for Exceptional Children, 2002 (ERIC Document ED474364).
Lane, James B., Jacob A. Riis and The American City, Port Washington, NY: Kennikat Press, 1974.
Lubove, Roy, The Progressives and the Slums: Tenement House Reform in New York City, 1890-1917, np: University of Pittsburgh Press, 1962.
New York Academy of Medicine, “Slums of New York City,” Bull. N.Y. Acad. Med., v. 49, No. 6, June 1973, pp. 571-572, quoting Report of the Council of Hygiene and Public Health of the Citizens’ Association of New York Upon the Sanitary Condition of the City. New York, Appleton, 1865, pp. lxxii-lxxiii. At https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1807028/pdf/bullnyacadmed00184-0129.pdf Current 10/21/15.
New York Times, “Appeal From East Side Relief Work. Over 1,200 Families Already Given Aid by Useful Employment.” New York Times, Feb. 25, 1894.
New York Times, “Earnest Efforts to Aid the Poor. East Side Relief Work Committee’s Appeal—What Col. Murphy is Doing.” New York Times, Feb. 5, 1894.
New York Times, “New Books; Report of the Council of Hygiene and Public Health of the Citizens’ Association of New-York Upon the Sanitary Condition of the City, Published, with an Introductory Statement, by Order of the Council of the Citizens’ Association, New-York; D. Appleton & Co., 1865, pp. 502. With Sanitary and Topographical Map, and numerous Engravings.” New York Times, June 19, 1865.
Report of the Tenement House Committee as Authorized by Chapter 479 of the Laws of 1894. Transmitted to the Legislature January 17, 1895. Albany: James B. Lyon, State Printer, 1895. Full text by Google books at https://archive.org/details/reporttenementh00commgoog Current 10/22/15.
Riis, Jacob A., How the Other Half Lives: Studies Among the Tenements of New York, New York: Charles Scribner’s Sons, 1890. Full text by Google books at https://archive.org/details/howotherhalfliv00riisgoog Current 10/22/15.
Riis, Jacob A., The Making of an American, [np]: BiblioBazaar, 2002 (originally published 1901).
Simkhovitch, Mary Kingsbury, Neighborhood: My Story of Greenwich House, NY: W. W. Norton & Co., Inc., 1938.
Trachtenberg, Leo, “Philanthropy That Worked,” From City Journal, (Winter 1998) at
https://www.city-journal.org/html/8_1_urbanities-philanthropy.html Current 10/22/15.
Wald, Lillian D., The House on Henry Street, N:Y: Henry Holt & Co., 1915.
Woods, Robert A. & Albert J. Kennedy, Handbook of Settlements (Russell Sage Foundation), NY: Charities Publication Committee, 1911.
נכתב ב-2016