ועדת בנייני הדירות הצפופים של 1894 (ועדת גילדר)
מאת ד״ר אן מ. פיליאצ׳י
עד שנות ה-90 עבדו פעילי השינוי בשקדנות עשרות שנים, אבל נראה שדוחותיהם, הרצאותיהם, תצלומיהם וועדותיהם לא הועילו הרבה. רוב עניי העיר ניו יורק חיו בדיור ירוד, והמצב המשיך להידרדר. עד 1893–1894 החריפה את בעיית הדיור העובדה שהעיר הפכה ל"העיר הצפופה ביותר… שהעולם ראה מעולם". עד ארבעה חומשים מתושבי ניו יורק חיו בכ-38,000 בנייני דירות צפופים, וכ"מחצית מהם חיים בבניינים שדלתותיהם לעולם אינן נסגרות". מתוך ה-38,000, לפחות 3,000 בניינים היו ירודים, ו
[ר]בים מהבניינים הגרועים ביותר, מבחינה תברואתית, נמצאים באותו אזור צפוף ביותר של העיר ליד רחובות אסקס ומולברי. יש שם 357,888 איש במייל רבוע בשכונה זו, כלומר 182,000 יותר מאשר ברובע הצפוף ביותר בלונדון.
תושבי בנייני הדירות הצפופים האלה הגיעו לחדריהם הקטנטנים בטיפוס במדרגות רעועות דרך מסדרונות חשוכים וחסרי חלונות. החדרים עצמם הסתמכו "לאור ולאוויר אך ורק על פירי אוורור ארוכים, צרים וחשוכים, שבמקום לתת אור ואוויר" היו "רק בארות עומדות הפולטות סרחון ומחלות".
המגורים הצפופים והעלובים החמירו בגלל אספקת מים לא מספקת לדירות – "כמעט אין" ל"משפחות" "הזדמנות להתרחץ", מה שלא רק הוריד את "הטון של הקהילה כולה" אלא גם שמר עליהן "חולות ברציפות" וגרם ל"צפיפות בבתי חולים ובמרפאות". היעדר תנאים תברואתיים, הצפיפות והמחסור באוויר נקי הפכו את בנייני הדירות הצפופים לבתי גידול לכל דבר, ממחלות קלות נפוצות ועד מחלות מדבקות וקטלניות כמו שחפת.
הבניינים היו גם מקור סכנת שריפה. בקומות התחתונות שלהם שכנו לא פעם מאפיות שהשתמשו בשומן רותח בבישול, או מחסנים לחציר ולמספוא דליקים מאוד. מדרגות רבות היו עשויות עץ, דלתות הדירות לא היו חסינות אש, והקירות לא היו מלאים. חלונות ההאוורור מעל הדלתות שהובילו למסדרונות הקשו על בלימת שריפות בדירות. במקומות שבהם היו מדרגות בריחה מאש, הן נחסמו בדרך כלל ברכוש הדיירים, שהשתמשו בהן כמחסנים.
בחורף 1893–1894, כשהועדת עבודות הסעד של האיסט סייד (ESRWC) העסיקה מובטלים כדי "לסייד את מרתפי בנייני הדירות, הסמטאות, פירי האוורור וחדרי המגורים", הם מצאו "כל כך הרבה פסולת" בכמה מרתפים עד שהסיוד נדחה כדי לנקות תחילה את ה"אשפה", שחלקה "הושלך על הקירות בערימות" שהגיעו לא פעם ל"גובה של שלוש רגל". 3,903 החביות של האשפה שהפועלים אספו כללו "150 חביות אפר, 100 חביות סמרטוטים, 54 של עצמות, 47 של עור, נעליים וכו׳, 44 חביות קש רטוב, 41 של שבבי עץ (אקסלסיור), 29 חביות ברזל ישן, 18 של זכוכית שבורה ו-18 של פח ישן". הם גם "הוציאו מספר רב של חתולים וכלבים מתים וחולדות [חולדות] גדולות במצב ריקבון", "וכמויות גדולות של אשפה רקובה, וביניהן בבית אחד כמה חביות של כרוב כבוש רקוב, וגם בשר רקוב, מזרנים ישנים, מצעים מלוכלכים וחלב מקולקל…". בבית אחד, ב"רחוב החמישי", מצאו "פחית חלב ששכבה במרתף יותר משנה…". המרתף הספציפי הזה היה במצב גרוע כל כך שוועדת המשנה סירבה לטפל במשימה. הם התלוננו למועצת הבריאות, שציוותה אז על בעל הבית "לשכור אנשים אחרים שיעשו את העבודה על חשבונו…".
ה-ESRWC פרסמה את התנאים שמצאה בבנייני הדירות, ובאביב 1894 הצליחו פעילי השינוי לשכנע בשדולה את בית המחוקקים של מדינת ניו יורק להעביר חוק "המאשר למושל למנות ועדה של שבעה שתיקרא 'ועדת בנייני הדירות הצפופים'" (THC של 1894). ה-THC של 1894 (הידועה גם כוועדת גילדר על שם יושב ראשה, ריצ׳רד ווטסון גילדר) פעלה כשישה חודשים.
ג׳ייקוב ריס, שהיה היועץ הלא רשמי שלה, דחק בהצלחה בחברי הוועדה לבחון דוגמאות של תכנון עירוני מערים אחרות. הוא הציע להם גם לצייר מפה של ניו יורק המציגה שכונות אתניות, לאסוף סטטיסטיקות על דיור, ולהתייעץ לא רק עם מומחים ופעילי שינוי שונים – אנשי איגודי עובדים, פקידי בריאות ועובדי בתי קהילה – אלא גם עם נציגי העניים שגרו בפועל בבניינים. ריס עודד את חברי הוועדה גם להרחיב את המנדט שלהם כך שיכלול המלצה על יצירת מרחבים ציבוריים בטוחים ומושכים – פארקים, מגרשי משחקים ושטחי בילוי אחרים – מקומות ששיפרו את הסביבה, הבריאות והרווחה של שכונות בנייני הדירות בכלל.
זמן קצר אחרי שהוקמה חילקה ועדת גילדר את משימותיה לחמישה תחומי חקירה נפרדים: 1) "בנייני הדירות" שמחלקת הבריאות סברה שהם "הפחות ראויים למגורי אדם"; 2) מרתפים שמועצת הבריאות "ציוותה לפנותם… כמקומות מגורים ושינה"; 3) בנייני דירות שמועצת הבריאות הגדירה כ"צפופים מדי"; 4) השפעתם של "בנייני דירות לדוגמה"; ולבסוף 5) בנייני דירות כמקורות סכנה לשריפה ולאסונות אחרים.
ועדת גילדר הפיקה את הדוח הסופי שלה תוך חודשים ספורים. הדוח, שאורכו שש מאות עמודים, מנה את בעיות הדיור של העיר והמליץ, בין השאר, על
הכרזה על בניינים לא תברואתיים כבלתי ראויים והריסתם, בנייה משופרת של בנייני דירות, הבטחת הגנה רבה יותר מפני ההשפעות ההרסניות של שריפה, מניעת צפיפות יתר, אכיפה קפדנית של חוק האוסר על בניין דירות לכסות יותר מ-70 אחוז מהמגרש שעליו הוא עומד, פיקוח תברואתי מוגבר, רישום חובה של בעלי בנייני דירות, הקמה מהירה של פארקים קטנים, מגרשי משחקים בבתי ספר וגני ילדים; מרחצאות עירוניים, שירותים וברזי שתייה, תאורה חשמלית ומדרכות אספלט, ומערכת תחבורה מהירה הולמת.
ה-THC גם ניסחה חקיקה שתישם את המלצותיה והגישה אותה לבית המחוקקים של ניו יורק. החוק הראשי שלה הקצה
הגדלת כוח התברואה, אמצעי הגנה מפני שריפות בבנייני דירות קיימים, ושיפור הבנייה מבחינת אור, אוורור ובטיחות מפני אש ועשן בבנייני דירות עתידיים.
חקיקה נפרדת קראה ליצירת פארקים קטנים ושטחים פתוחים באזורי בנייני דירות צפופים.
ב-30 בינואר 1895 קיים מועדון השינוי החברתי אסיפת המונים פומבית בקופר יוניון כדי לדון בממצאי ועדת גילדר ובהמלצותיה. הקהל הצפוף ורוב הנואמים "הראו אישור לבבי לשינויים שהמליצה ועדת בנייני הדירות הצפופים" וקראו להעביר את הצעות החוק של ועדת גילדר. עם זאת, המשתתפים הבהירו גם שלא האמינו שהוועדה הרחיקה לכת מספיק – ההמלצות היו, כדברי הנואם ארנסט ה. קרוזבי, "רק הצעד הראשון בשרשרת ארוכה של צעדים". אפילו גילדר, יושב ראש הוועדה, אמר ש"צריך לעשות יותר… ולא פחות". בעוד שהם "תמכו בלב שלם בהמלצות הדוח", הביע הקהל צער "על שהוועדה לא עסקה בהיבטים הגדולים יותר מסוימים של הבעיה".
נראה שהגישה המצומצמת הייתה יעילה. עד 25 במרץ 1895 כבר אומצה אחת מהצעות החקיקה הקטנות יותר של הוועדה. הצעת החוק הזו ביקשה מהעיר לאכוף את החוק הקיים בהשלמת "בניית שלושת הפארקים הקטנים שנוצרו בחוק 1887" – פארק מולברי בנד, פארק סנט ג׳ון ופארק הרחבת איסט ריבר.
פחות מחודשיים אחר כך, ב-21 במאי 1895, "הכריז ריצ׳רד ווטסון גילדר, יושב ראש ועדת בנייני הדירות הצפופים, בהצהרה פומבית… שכל המלצות הוועדה… שהוצגו לבית המחוקקים ב-17 בינואר" סוף סוף "הפכו לחוקים, כשהצעת החוק האחרונה נחתמה בידי המושל מורטון ב-9 במאי, שנה מהמועד שבו מונתה הוועדה".
ג׳ייקוב ריס שיבח בהתלהבות את הישגי ועדת גילדר, והכריז ש"[ע]בודה גדולה יותר מעולם לא נעשתה למען ניו יורק מאשר בידי הגוף הנאמן הזה של גברים". עם זאת, ריס, כמו מועדון השינוי החברתי, ראה גם הוא בעבודת הוועדה את ההתחלה, לא את הסוף, של השינוי בדיור. "את מידתה אין למצוא במה שהושג בפועל, אף שהיקף זה היה גדול", כתב, אלא ב"מה שהיא איפשרה. על היסודות שהניחו", הכריז,
אנו יכולים לבנות לעד ולהיטיב בכך. אור ואוויר רכשו תביעה משפטית, וכשהשמש זורחת לתוך השכונה העלובה, שוב נדון גורלה. בנייני הדירות הגרועים ביותר נהרסו, פארקים נפתחו, בתי ספר נבנו, מגרשי משחקים הוקמו. זכויות הילדים הוחזרו להם. השכונה העלובה שללה מהם אפילו את הסיכוי לחיות, שכן הוכח שבנייני הדירות האחוריים הגרועים ביותר רצחו את התינוקות בשיעור של אחד מחמישה. הוועדה הבהירה שהחקיקה הדרושה הייתה 'מהסוג שיעקור כל בניין דירות רעוע וגורם מחלות בעיר.
ביבליוגרפיה
“Appeal From East Side Relief Work. Over 1,200 Families Already Given Aid by Useful Employment.” New York Times, Feb. 25, 1894
Carson, Mina, Settlement Folk: Social Thought and the American Settlement Movement, 1885-1930, Chicago: University of Chicago Press, 1990
“Earnest Efforts to Aid the Poor. East Side Relief Work Committee’s Appeal—What Col. Murphy is Doing.” New York Times, Feb. 5, 1894
“For Better Tenements: Work of the Special Commission Meets With Approval. Mass Meeting at Cooper Union. Trinity Corporation Criticised—Addresses by Ernest H. Crosby, Richard Watson Gilder, and Others. New York Times, January 31, 1895
Friess, Horace L., Felix Adler and Ethical Culture: Memories and Studies, edited by Fannia Weingartner, NY: Columbia University Press, 1981
“Helping the Crowded Poor: Work and Aims of the Committee Investigating Tenement Houses,” New York Times, June 10, 1894
“It May Save Lives: Probable Passage of the Tenement House Bill Now in the Legislature; ONLY HALL TRANSOMS ARE FORBIDDEN; Opposition Now Only Directed Against Provisions as to Open Areas and Solid Walls—Sanitary Precautions.” New York Times, March 25, 1895
Lane, James B., Jacob A. Riis and The American City, Port Washington, NY: Kennikat Press, 1974
Lubove, Roy, The Progressives and the Slums: Tenement House Reform in New York City, 1890-1917, np: University of Pittsburgh Press, 1962
“Reform in Tenements: Health and Morals of Their Inmates Improved,” New York Times, November 28, 1896
“Reinhard Committee Meets: R.W. Gilder Says ‘Sweat Shops’ Are a Crying Evil. Excellent Advice From Secretary C.E. Marshal—Views of J.B. Reynolds and Mrs. Gilbert Robinson,” New York Times, Oct. 27, 1895
Report of the Tenement House Committee as Authorized by Chapter 479 of the Laws of 1894. Transmitted to the Legislature January 17, 1895. Albany: James B. Lyon, State Printer, 1895. Full text by Google Books at https://archive.org/details/reporttenementh00commgoog Current 11/13/15
Riis, Jacob, The Children of the Poor, New York, Charles Scribner’s Sons, 1908 (c1892) https://archive.org/stream/childrenofpoor00riisuoft#page/20/mode/2up (openlibrary.org) Current 11/23/15
Riis, Jacob, How the Other Half Lives: Studies Among the Tenements of New York, New York, Charles Scribner’s Sons, 1890. Several fulltext copies online, including https://archive.org/stream/howotherhalfliv00riisgoog#page/n8/mode/2up , current 11/23/15
Riis, Jacob A., The Making of an American, [no place] BiblioBazaar, 2002 (originally published 1901)
Simkhovitch, Mary Kingsbury, Neighborhood: My Story of Greenwich House, NY: W. W. Norton & Co., Inc., 1938
“Tenement House Reform: R.W. Gilder Outlines the New State Legislation; More Power for City Departments; All of the Committee’s Recommendations Embodied in Laws—Greater Protection to Health and Life,” New York Times, May 22, 1895
“Tenement House Reform: Radical Changes Suggested By a Committee of the Charity Organization Society, New York Times, July 9, 1899
Trachtenberg, Leo, “Philanthropy That Worked,” from City Journal, (Winter 1998) at https://www.city-journal.org/html/8_1_urbanities-philanthropy.html Current 10/22/15
Wald, Lillian D., The House on Henry Street, N:Y: Henry Holt & Co., 1915
איורים
Various scenes, 62 images of New York City streets, tenements, etc. Most are by Riis and appear in his books Link to Illustrations Current 3/28/21
Library of Congress, Mulberry Street, New York City, Digital ID: (digital file from intermediary roll film) det 4a31829 Link to Illustration, Reproduction Number: LC-USZC4-1584 (color film copy transparency) LC-USZC4-4637 (color film copy transparency) LC-USZCN4-45 (color film copy neg.), Repository: Library of Congress Prints and Photographs Division Washington, D.C. 20540 USA (ca. 1900) Link to Illustration Current 3/28/21
LOC, Title: [Jewish market on the East Side, New York, N.Y.] Related Names: Detroit Publishing Co. , publisher. Date Created/Published: [between 1890 and 1901]
Medium: 1 negative : glass ; 8 x 10 in. Reproduction Number: LC-D401-12426 (b&w film copy neg.) LC-DIG-det-4a07950 (digital file from original) Rights Advisory: No known restrictions on publication. Call Number: LC-D4-12426 <p&p> [P&P]
Repository: Library of Congress Prints and Photographs Division Washington, D.C. 20540 USA Notes: Title and date from Detroit, Catalogue J (1901). “Dup” on negative. Detroit Publishing Co. no. 012426. Gift; State Historical Society of Colorado; 1949. Link to Illustration Current 11/23/15</p&p>
NYC Dept. of Records Link to Illustration Current 3/28/21
Collection: DEG: DeGregario Collection
Identifier: deg_35
Title: Street scene: tenements, store, barrels
Creator: Robert J. Delvin
Subject: Street Scenes
Description: Probably Essex Street, between Grand and Hester Streets: A. Feinberg, Wallpaper at #36
Date: 1880-1899
Type: Image
Format: Lantern Slide
Format: 3 1/4 by 4 inches
Source: Private donation from Mr. & Mrs. Felice DeGregario
Coverage: New York
Notes: Lantern slide collection probably originated with the New York Camera Club. All listed photographers were members.
Riis, Jacob, The Children of the Poor, New York, Charles Scribner’s Sons, 1908 (c1892) Link to Illustration (openlibrary.org) Current 3/28/21
Riis, Jacob, How the Other Half Lives: Studies Among the Tenements of New York, New York, Charles Scribner’s Sons, 1890. Several fulltext copies online, including Link to Illustration, current 3/28/21
Digitization of photos in Riis, Jacob, How the Other Half Lives: Studies Among the Tenements of New York at PetaPixel. (“Established in May of 2009, PetaPixel is a leading blog covering the wonderful world of photography. Our goal is to inform, educate, and inspire in all things photography-related.” Link to Illustration current 3/28/21
Also see results from Google Images search, “how the other half lives,” Link to Illustration current 3/28/21
“Jacob A. Riis’s New York,” slide show by New York Times, at Link to Illustration current 3/28/21
נכתב ב-2016