אחיות בבתי הספר, חלק ד׳
מעקב אחר מחלות – שיטת כרטיסי האינדקס
עד 1903 "מספר ההרחקות" בבתי הספר של העיר ניו יורק "הצטמצם" בכך שילדים עם מחלות מדבקות הורשו להישאר בבית הספר כל עוד טופלו. אולם המערכת יכלה לפעול רק אם אפשר היה "לעקוב אחרי" הילדים הנגועים "ולצפות בהם מקרוב" כדי לוודא שהוראות המפקחים הרפואיים "נשמרו". העיר הטילה את המשימה על אחיות בתי הספר, אך האחיות יכלו לבצע את המעקב והטיפול הנדרשים רק אם היה להן מידע הולם ועדכני על כל ילד חולה. ניהול מחלה מדבקת דרש רישום שעוקב אחר מהלכה. כדי להבטיח רישום טוב יותר, הנהיגה מועצת הבריאות ב-23 במרץ 1904 "מערכת כרטיסים" (או "מערכת כרטיסי אינדקס").
כחלק מהמערכת הזאת העניקה המועצה מספרי קוד למחלות. הכוונה הייתה לשמור על פרטיות ולהימנע מבושה לילד הנגוע. תחת המערכת החדשה היה לכל כיתה כרטיס. כשהמפקח הרפואי בדק ילד עם מחלה מדבקת, "מספר הקוד של המחלה" "נקרא בקול למורה, שישבה ליד שולחנה" וכתבה "את שם הילד ואת מספר הקוד של המחלה על כרטיס הכיתה".
אם הייתה בבית הספר אחות בצוות, "כל המקרים, מלבד טרכומה, חצבת וכו׳," נשלחו אליה לטיפול. היא, בתורה, למדה את האבחנה "מכרטיס הכיתה או מפיסת נייר מיוחדת", וטיפלה בילד "לפי הכללים שאומצו בידי מחלקת הבריאות".
מהלך הטיפול כפי שהותווה על ידי מחלקת הבריאות
פדיקולוזיס. – להשרות את הראש והשיער בחלקים שווים של נפט ושמן מתוק, למחרת לשטוף בתמיסת אשלגן פחמתי (כפית אחת למשקל קווארט אחד של מים) ואחריה סבון ומים. להסרת "ביצי כינים" להשתמש בחומץ חם.
פבוס, גזזת של הקרקפת. – מקרים קלים: לקרצף בתמיסת סבון ירוק, לעקור שערות, לכסות בקולודיון גמיש. מקרים חמורים: לקרצף בתמיסת סבון ירוק, לעקור שערות, למרוח תמיסת יוד ולכסות בקולודיון גמיש.
גזזת של הפנים והגוף.– לשטוף בתמיסת סבון ירוק ולכסות בקולודיון גמיש.
גרדת. – לקרצף בתמיסת סבון ירוק, למרוח משחת גופרית.
אימפטיגו. – להסיר גלדים בתמיסת סבון ירוק, למרוח משחת משקע לבן (אמוניה-כספית).
מולוסקום קונטגיוזום. – לסחוט את התוכן, למרוח תמיסת יוד על קיסם צמר גפן.
דלקת הלחמית. – לשטוף בתמיסת חומצת בור.
האחיות התגאו בטיפול בכל מקרה בנפרד. גם אם לכמה ילדים הייתה אותה מחלה והם נזקקו להוראות טיפול, האחות "טיפלה וייעצה" בכל המקרים "בנפרד", מפני ש"מצאו שהנחיה שניתנת למספרים גדולים של ילדים בבת אחת" "אינה משיגה כל כך טוב את התוצאה הרצויה".
אם ראתה האחות שהמפקח הרפואי כתב "מספר על כרטיס" שמצביע על כך שהילד מדבק, הילד היה "מורחק מבית הספר לזמן הדרוש להשגת ריפוי, ואחות מטפלת בו, בחינם, בביתו". הילד "קיבל כרטיס הרחקה שמולא כהלכה ובו שם הילד, גילו, מקום מגוריו", וכן "מספר בית הספר ומיקומו". את "כרטיס ההרחקה" "מסרו למנהל, שבתורו" מסר אותו "לילד במעטפה חתומה שסיפקה מחלקת הבריאות". הכרטיסים האלה שימשו הודעות להורים, ובתי הספר שלחו אותם הביתה במעטפות חתומות בניסיון נוסף לשמור על פרטיות החולה.
המעטפות החתומות היו הכרחיות מפני שקודם "לא היה נדיר לשמוע ש'ילדה' קטנה שהורחקה מבית הספר בגלל פדיקולוזיס רצה ברחובות בהתלהבות והראתה את הכרטיס הזה לכל חברותיה והתנהגה כאילו היה כרטיס כניסה טוב מבית הספר. דמיינו", הוסיף ד״ר דרלינגטון, "את מבוכת ההורים כשקראו את הכרטיס הזה שהרחיק את ילדם מבית הספר בגלל pediculosis capitis".
ילדים עם כינים בראש (פדיקולוזיס) או מחלות מדבקות קלות אחרות יכלו להישאר בבית הספר כל עוד יכלו להוכיח שהם מטופלים. "כרטיס הכיתה" של מערכת האינדקס הכיל את "התאריך שבו הילד נצטווה בטיפול". ב"ביקור מאוחר יותר בכיתה, המפקח" קרא בקול "את שמות כל הילדים שנצטוו בטיפול בביקור קודם". אם ילד לא הראה "כל ראיה לכך שקיבל טיפול", הוא הורחק "מיד" ו"לא הורשה לחזור לבית הספר עד שהוחזר על ידי מפקח בית הספר". הילד הורשה לחזור רק ברגע ש"ראיה" ל"טיפול בתום לב" "נקבעה". בודקים רפואיים בדקו כיתות "ככל האפשר" מדי שבוע. המפקחים ציינו כמה ילדים נשארו בטיפול, אילו מחלות טופלו ואם היו מקרים חדשים. עם המערכת במקומה, היה "אפשר לברר, תוך 24 שעות, בדיוק כמה מקרים" היו "בטיפול בכל בתי הספר…."
עם מערכת הכרטיסים, ילדים לא רק הובטח להם טיפול; הובטח להם גם שיחזרו לבית הספר ברגע שיהיו בריאים. התאריך שבו היו אמורים הילדים לחזור לבית הספר היה "מסומן בגב כרטיס ההרחקה", מה שאיפשר לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לוודא שילדים מורחקים חזרו לבית הספר ברגע שחדלו להיות מדבקים.
אחרי שהוקמה מערכת יעילה למעקב אחר התקדמות הילדים המורחקים, מצאו הפקידים עד מהרה ש"העדרות" ממושכת של חלקם לא נבעה רק מכך שהטיפול נשכח בטעות. התברר עד מהרה ש"מספר הורים היו מרוצים שילדיהם הורחקו מבית הספר" כי זה אפשר להשתמש בהם בבית – כשמרטפים וכפועלים בסדנאות יזע. ככל שיכלו הורים אלה "להזניח את העברת הילדים לטיפול", כך יכלו להחזיק זוג ידיים נוסף לעבוד בבית.
כדי להילחם בנוהג הזה הכריזו מפקח בתי הספר של העיר, מפקחי המחוזות ומשרד התובע המחוזי שהורים שסירבו להעמיד את ילדיהם "תחת טיפול רפואי הולם" כדי ש"יוכלו לחזור לבית הספר" "הפרו את חוק החינוך החובה" ו"היו אשמים בעבירה שדינה קנס". העיר זכתה במקרה מבחן בנושא, ובית המשפט קנס את הורה של ילד לא מטופל בעשרה דולר. אכיפת הקנסות פירושה שלא יהיה עוד משתלם להורים להשאיר את ילדיהם מחוץ לבית הספר.
מערכת הכרטיסים התבררה כהשלמה יעילה לבדיקה הרפואית ולטיפול הסיעודי. אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכלו כעת לעקוב אחר התקדמות הילדים החולים ולוודא שחזרו לבית הספר כשהבריאו. אימוץ מערכת הקוד המספרי, עם זאת, התברר כפחות יעיל כדרך לשמירה על פרטיות החולה.
אנשי מקצוע בתחום הבריאות "קיוו" ש"בציון המספר בלבד" ש"המחלה" קיבלה בקוד, "אחיות ורופאים יידעו את טיבה ואת הפגם והילדים האחרים יישארו בבורות". אבל לילדים היו דרכים אחרות לקבוע מי בדיוק חולה ובמה. אחות אחת, שעזבה את "בית הספר שלה ממש אחרי שהילדים יצאו מהדלת להפסקה", "נחרדה לשמוע את הילדים לועגים לאלה שהיו להם מחלות בקריאת שמות הפגמים שלהם". שתי נערות קטנות מסכנות עם "ראשים מכוסים וגזוזים" הוקנטו בקריאות של "פדיקולוזיס! פדיקולוזיס!", בעוד שתלמיד אחר, "שידו הייתה עטופה בתחבושת", נרדף בקריאות של "גזזת! גזזת!".
גם ילדים מיהרו להשתמש במערכת המספור כדי להציק לחבריהם לכיתה. "כשהמערכת אומצה לראשונה", גילה דרלינגטון, "מספר 6 פירושו פדיקולוזיס. רק שבוע אחרי שהחלה ידע כל ילד בבית הספר שמספר 6 פירושו 'פדיקולוזיס'." כדי להתמודד עם זה, ניתנו למחלה הנפוצה אך המביכה של פדיקולוזיס ארבעה מספרים שונים – שתיים, ארבע, שש ושמונה. פקידי הבריאות "קיוו בדרך זו לבלבל את הילדים". אך עד מהרה, ל"תדהמת" האחות, היא "שמעה ילדים צועקים 'שתיים-ארבע-שש-ושמונה!' על דמות עטופת ראש, שבכלל לא אהבה את השם הזה". דרלינגטון, בהרמת ידיים פיגורטיבית, הצהיר שהוא מאמין ש"היה צריך לשנות את המערכת מדי שבוע" אם הייתה להם תקווה כלשהי "להטעות את הצעיר האמריקני בבתי הספר הציבוריים של העיר".
השגת בתי ספר בריאים בעיר ניו יורק ושמירה עליהם פירושה הייתה רדיפה אחר תוכנית של ניסוי וטעייה. המערכת הייתה לא מושלמת בתחילתה, וכל חידוש חדש חשף סדרה נוספת של בעיות. אך ברדיפה אחר פתרונות לאורך שנים רבות, בנפש פתוחה, בסבלנות ובגמישות, התקרבו פעילי השינוי יותר ויותר להצלחה במטרתם ליצור בתי ספר ציבוריים שלא רק בריאים, אלא נגישים לכל ילדי העיר.
ביבליוגרפיה
Darlington, Thomas, “Precautions Used by the New York City Department of Health to Prevent the Spread of Contagious Disease in the Schools of the City,” by Thomas Darlington, M.D., Commissioner of Health of New York City. From Medical News: A Weekly Journal of Medical Science, vol. 86, No. 3, pp. 97-104. New York, Saturday, Jan. 21, 1905. Original articles from Google Books at https://books.google.com/books?id=NS4TAAAAYAAJ&pg=PA97&dq=darlington+precautions+new+york+city+department+of+health+schools+1905&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwiGoYnV-_jQAhUBSSYKHQAyDhgQ6AEILTAB#v=onepage&q=darlington%20precautions%20new%20york%20city%20department%20of%20health%20schools%201905&f=false Current 1/26/17
“Professional Nursing in School and Tenement,” New York Times, August 27, 1905.
Rogers, Lina L. “Some Phases of School Nursing” by Lina L. Rogers, R.N. Supervising School Nurse, New York City. American Journal of Nursing, 1908, 8 (12), 966-974. (also re-printed with permission from the American Journal of Nursing, in Journal of School Nursing, October 2002).
איורים
School nurse weighing and measuring pupils, Philadelphia PA ca. 1912 This IMAGE (or other media file) is in the public domain because its copyright has expired. This applies to the United States, where Works published prior to 1978 were copyright protected for a maximum of 75 years. Works published before 1923 (in this case c 1913) are now in the public domain. Title: American journal of public health: the journal of the American Public Health Association, Volume 3, Issues 1-6. Author: American Public Health Association. Publisher: American Public Health Association, 1913. Original from: the University of California. Digitized: Aug 3, 2007. Subjects: Medical › Public Health Medical / Public Health, Public health
TEXT CREDIT: American journal of public health: the journal of the American Public Health Association, Volume 3, Issues 1-6 https://publicdomainclip-art.blogspot.com/2011/09/school-nurse-weighing-and-measuring.html Current 1/20/17
Hanink, Elizabeth, “Lina Rogers, the First School Nurse,” Working Nurse nd. Link to article with image https://www.workingnurse.com/articles/lina-rogers-the-first-school-nurse Current 1/24/17 Link to image only https://www.workingnurse.com/images/articles/big/webschool_nurse3_small.jpg Current 1/24/17
