לואל וליליאן וולד – סיכום

→ הקודםהבא ←

מאת ד״ר אן מ. פיליאצ׳י

במהלך העשור הראשון שלה בלואר איסט סייד, גדלה וולד מחניכתה של שו לואל לחברתה ולעמיתתה. השתיים עבדו יחד על שלל יוזמות: הן פעלו מול ממשלות מקומיות וממלכתיות כדי לאמץ סדר יום של שינוי, שכנעו אזרחים, ועבדו עם אנשי קידמה אחרים כדי לבחור נושאי משרה עירוניים בעלי נטייה לשינוי שהתנגדו ל"טמני" (המכונה הפוליטית המושחתת של הדמוקרטים בעיר ניו יורק), לנקות רחובות, לחוקק חוקים לשינוי בדיור בבנייני דירות צפופים, ליצור פארקים ומגרשי משחקים ציבוריים ולשפר את תנאי העבודה והמחיה של גברים ונשים עובדים.

ג׳וזפין שו לואל מתה מסרטן ביום חמישי, 12 באוקטובר 1905, בגיל שישים ואחת. היא נותרה פעילה בתנועות לשינוי חברתי עד החודשים האחרונים לחייה. זמן קצר אחרי מותה נערכו כמה טקסי זיכרון לכבודה, ובאותה עת רבים ממי שזכרו אותה קראו להקים לה אנדרטה. שנים אחר כך הגיעה ועדה שהוקדשה למשימה זו להחלטה על אופי האנדרטה, והעסיקה אדריכל שיתכנן מזרקת גרניט שתוצב בברייאנט פארק ליד הספרייה הציבורית של העיר ניו יורק. המזרקה נחנכה ב-22 במאי 1912 והוצגה לעיר ניו יורק. בנוכחות קהל של מאות אנשים, כמה נואמים – ובהם ליליאן וולד – נזכרו בחייה של האישה שלזכרה הוקדשה המזרקה.

נכתב ב-2016