ליליאן וולד: פעילת קידמה בשירות בריאות הציבור

ג׳ייקוב ריס וליליאן וולד

→ הקודם הבא ←

מאת ד״ר אן מ. פיליאצ׳י

ריס התיידד עם מנהיגי בתי קהילה רבים, ווולד לא הייתה יוצאת דופן. השניים יצרו קשר זה עם זה זמן קצר אחרי שוולד עברה לגור בלואר איסט סייד, איחדו כוחות מוקדם, ועבדו יחד על קשת רחבה של סוגיות שינוי. שניהם היו חברים במועדון השינוי החברתי, שהוקם ב-1894 וחבריו כללו את פעילי השינוי המשפיעים ביותר בעיר. המועדון נפגש בערבי שלישי. אף שחלק מהמשקיפים לעגו שהוא מקום שבו פעילי השינוי "דיברו בלי סוף ומדי פעם סעדו", התעקשה וולד שמטרותיו היו פרגמטיות, עם מבט אל "העתיד המיידי" ועבודה "אך ורק למען צעדים שהיה להם סיכוי הוגן להצלחה מוקדמת".

יחד עם חברים רבים אחרים במועדון השינוי החברתי, היו ריס ווולד פעילים בפוליטיקה המקומית, ועבדו יחד כדי לבחור מועמדי שינוי לממשל העירוני. כבר ב-1894 תמכו שניהם בקמפיין המוצלח של ויליאם ל. סטרונג, מועמד השינוי במירוץ לראשות עיריית ניו יורק. אחרי שנבחר, בחר סטרונג את ידידו הקרוב של ריס, תיאודור רוזוולט, לכהן במועצת נציבי המשטרה של העיר ניו יורק כמפקח (1895–1997). ריס, שכבר היה אז אורח תכוף בבית הקהילה ברחוב הנרי, הביא את הפוליטיקאי הצעיר לפחות לאחת מארוחות הערב המפורסמות, הפופולריות והמעוררות מחשבה של בית הקהילה.

כשהפך תיאודור רוזוולט למושל ניו יורק ב-1898, פעל ריס, לבקשת וולד ואחרים, שדולה אצלו (ללא הצלחה) כדי שימנה את פלורנס קלי למפקחת המפעלים של המדינה. ריס המשיך לשמש איש קשר עבור וולד ופעילי קידמה אחרים כשרוזוולט הפך אחר כך לסגן נשיא ואז לנשיא ארצות הברית.

וולד וריס שיתפו פעולה גם בסוגיות של שינוי בדיור ובשכונות. האחות הצעירה ביקרה בבנייני הדירות הצפופים מדי יום, ושמחה להיענות כשבנובמבר 1896 כתב לה ריס מכתב וביקש את עזרתה בדיווח על הפרות של תאורת מסדרונות בבנייני דירות צפופים. כשוולד שלחה לריס בתקופה זו עותק של הרצאתה "אזורים צפופים בערים גדולות", קרא אותה ריס מצדו, ציין שהיא "נאום מצוין" והעיר עליה בהרחבה. בעוד ריס כיהן בוועדה שחסתה על התערוכה המפורסמת של אגודת ארגון הצדקה של ניו יורק בנושא בנייני דירות צפופים ב-1900, שימשה וולד שופטת בתערוכה בפאנל שבחר את מיטב תוכניות בנייני הדירות לדוגמה שהגישו אדריכלים. ריס שימש גם נואם, לצד מושל המדינה דאז תיאודור רוזוולט. התערוכה משכה יותר מ-10,000 מבקרים.

ב-24 בנובמבר של אותה שנה העידו וולד וריס כעדים בשימוע השני של ועדת בנייני הדירות הצפופים של מדינת ניו יורק לשנת 1900. השימוע היה "מוקדש לנושא הרעות הכלליות של שיטת בנייני הדירות הצפופים".

ריס ווולד עבדו יחד גם ליצירת מרחבי בילוי והתכנסות פנימיים וחיצוניים למשפחות מהמעמד העובד של העיר ניו יורק. בתקופת כהונתו של סטרונג שימש ריס מזכיר הוועדה המייעצת של ראש העיר לפארקים קטנים. הוא ווולד איחדו אחר כך כוחות בליגת הפנאי בחוץ, שהוקמה ב-1898 כדי לקדם הקמת פארקים ומגרשי משחקים. הליגה גייסה כסף מתרומות פרטיות, קנתה וניקתה שטחים עירוניים נטושים ו/או שנפסלו, בנתה מגרשי משחק והתקינה ציוד משחק, ספסלים, שולחנות פיקניק וכן הלאה. תוך שנים ספורות הצליחו חברי הליגה לשכנע את הממשל העירוני של ניו יורק לקחת בעלות ותחזוקה על המרחבים הציבוריים הפופולריים האלה.

וולד וריס סייעו גם ביצירת מרחבי בילוי פנימיים שישמשו חלופה לברים לכינוסי איגודים וגם לחתונות ולאירועים חברתיים אחרים. הם היו חברים באגודת אולמות החברה, שגייסה 100,000 דולר לבנייתו של קלינטון הול ב-1904. הבניין בן חמש הקומות, ברחוב קלינטון ליד הכניסה לגשר "איסט ריבר" (ברוקלין), כלל חדרי ישיבות, אולם ריקודים, מסעדות, אולמות באולינג וחדרי ביליארד.

בשנה שלאחר מכן, 1905, מתה אשתו של ריס, אליזבת. שנתיים אחר כך נשא את מרי פיליפס, והשניים עברו עד מהרה לחווה בבר שבמסצ׳וסטס. ג׳ייקוב ריס מת בביתו בבר ב-26 במאי 1914. הוא נקבר בבית הקברות ריברסייד הסמוך. סלע ללא כיתוב מציין את קברו.


נכתב ב-2016