בית הקהילה ברחוב הנרי – הגדרה מחודשת של המשפחה, 1895–1900
מאת ד״ר אן מ. פיליאצ׳י
לליליאן וולד הייתה אישיות חזקה ומגנטית וחזון בלתי מתפשר. ועם זאת, בניגוד למנהיגים רבים של הסדרי מגורים משותפים, לא ציפתה לכניעות ממי שהתגוררו איתה ברחוב הנרי. וולד הקפידה גם לשמור על השפעת תורמי בית הקהילה במינימום. לא היה "ניהול חיצוני, לא ועדה של גברות, לא מועצת מנהלים". להפך, בשנותיו הראשונות היה בית הקהילה ברחוב הנרי "גמיש ובלתי מגובש לחלוטין".
בגלל היעדר ההיררכיה, משך בית הקהילה נשים פרוגרסיביות נחושות ועצמאיות רבות שמצאו בו סביבה מרגשת ונעימה – וגם מקום תומך לפעול בו. הרוב של נשים עוצמתיות בו הבדיל את בית הקהילה ברחוב הנרי (HSS) ממיזמים דומים רבים, ותרם לפופולריות וליעילות שלו. כפי שציין חוקר של בתי קהילה בהמשך,
אין דמות מעוררת רחמים יותר בעבודה סוציאלית מאישיות חזקה מוקפת בבינוניים. אני מייחס חלק גדול מההצלחה שליוותה את עבודתה של ליליאן וולד מבית הקהילה ברחוב הנרי ליכולתה למשוך ולשמור לצדה אישיויות חזקות המסוגלות להנהגה כל אחת בתחומה.
קבוצת הנשים ה"חזקות" שהפכו לדיירות ותיקות היוותה את היסוד של בית הקהילה ברחוב הנרי – ואת הגרעין של "המשפחה" של ליליאן וולד לכל החיים. חברות המשפחה כללו מנהיגות בולטות של מקצוע הסיעוד – הרייט נייט, איזבלה ווטרס, אנני גודריץ׳ ולביניה דוק. חלק מחברות המשפחה היו בעלות קריירות מרשימות כפעילות שינוי אך לא היו אחיות. אליזבת פארל יצרה ויישמה את תוכנית החינוך המיוחד הראשונה בבתי הספר של עיר ניו יורק, בעוד פלורנס קלי, ראשת ליגת הצרכנים הלאומית, הייתה סנגורית בולטת נגד עבודת ילדים ולמען זכויות עובדים.
אף שלוולד ולבית הקהילה ברחוב הנרי הייתה תמיכתו של ג׳ייקוב שיף ואחרים במעגלו, ההסדרים הכספיים בבית הקהילה היו בלתי מובנים יחסית, והקבוצה לא הסתמכה על אדם או ארגון אחד למימונה. חלק מהאחיות הדיירות שולמו בידי "אנשים שונים המתעניינים ורוצים לעזור", בעוד שאחרות נתמכו בידי ארגונים כמו החברה לתרבות אתית של ניו יורק ו"מנהלי בית החולים הפרסביטריאני ואגודת הבוגרות של האחיות של בית הספר להכשרה". אחרות "הציעו לעיתים קרובות את שירותיהן לחודש או חודשיים, או באו לשם ושילמו עבור מזונן כדי לקבל תובנה על העבודה". לא משנה מאין בא הכסף, חלקו דיירות בית הקהילה "בשווה בהוצאות המחיה, בלי שיוטל קצבה קבועה או סכום מוצהר".
בעוד שרובן באו לבית הקהילה כדי לעסוק בסיעוד בריאות הציבור או בפעילויות שינוי אחרות, לא כל הדיירות עסקו בעבודה מקצועית. בבית הייתה חברת משפחה אחת ש
עוסקת בניהול משק הבית, פוגשת את האנשים הבאים בכל מיני שליחויות, ומנהלת את המרפאה הקטנה שבה מוחזקים מכשירים מכל הסוגים למצבי חירום, ושבה מאוחסנים מלאי בגדים ונוחיות לחולים, כדי שהאחיות ישאו אותם וישתמשו בהם או ישאילו אותם.
הביוגרפית של וולד, דוריס דניאלס, קבעה ש"רחוב הנרי סיפק חיי קהילה אינטנסיביים כמו של אחוות סטודנטיות בלעדית. הנשים עבדו קשה ואז הקדישו זמן למשחק". חברות בית הקהילה חיו יחד, אכלו את ארוחותיהן יחד, ועבדו יחד על מטרות שינוי. הן אירחו זו את זו בלילות ובסופי שבוע. חלקן אפילו נסעו יחד לחופשות. בקיצור, כפי שפירטה וולד, "היה לנו המשכיות של חיי משפחה, שהתפתחה לחברות עשירה מעבר לתיאור או להערכה".
וולד כתבה בהמשך בגאווה על חיי היומיום בבית הקהילה ועל היחסים שפרחו בקרב קבוצת האנשים שהתאחדו ליצירת "המשפחה" המכוונת שלה. "חדשים בבית קהילה מופתעים לא פעם", הכריזה, מ
הפשטות הטבעית של משק הבית; היחסים המאושרים הצומחים מסוג כזה של חיים משותפים. ברחוב הנרי, ניסיוננו עשיר בחברות שהיא בלתי נמנעת בחבורה מאוחדת.
הדגש של בית הקהילה ברחוב הנרי על "חיי משפחה" שימש התגובה מכוונת לסטריליות ולחוסר הגמישות שאפיינו לא פעם מצבי מגורים קבוצתיים גדולים. בעיני חברת המשפחה לביניה דוק, קהילת הנשים המכוונת של בית הקהילה הייתה למעשה ההפך הגמור ממוסדי – "אי אפשר לומר שכל עקבה של מוסדיות הוגלתה, כי היא מעולם לא חלמה להתקרב" לבית מלכתחילה. דוק תיארה את ביתה ומשפחתה שבחרה להפך –
פשטות, נוחות ויופי מאפיינים את הפנים הזה, שבתוכו מתנהלים חיים כה מלאים, חופשיים וחסרי מגבלות באי תלות שיתופית, שקשה לדעת עם מה להשוות אותם. אולי הם דומים ביותר לסוג הנעים ביותר של חיי משפחה – משפחה, אמנם, המורכבת רק מנשים, כל אחת שקועה בעיסוקיה העמוסים, אך בשום מובן לא קהילה או מוסד.
ועם זאת, בעוד שדוק אולי אפיינה את בית הקהילה כבעל "פשטות, נוחות ויופי", הוא היה רחוק ממפלט שליו. תושביו היו מוקפים ברעש מתמיד של השכונה, מיללת "כבאיות" ועד קריאות ההתלהבות של הילדים שאכלסו את "מגרש המשחקים". חדר האוכל אולי הציע שיחה תוססת ונעימה, אך היה לא פעם "חם, רועש" ו"מבולבל". גם הסדרי המגורים בבית לא היו מרווחים במיוחד. ה"תא" של פלורנס קלי, "חדר אחורי ברחוב הנרי 265 שבו שומעים את שאגת רחוב גרנד והלואר איסט סייד ללא הפסקה", היה בעל מקום מספיק רק לארבעה פריטי רהיטי מהגוני – כיסא, ארון ספרים, מיטה ושולחן איפור.
למרות הרעש והאי נוחות, למרות הכאוס המבוקר, חיו חברות המשפחה הוותיקות של בית הקהילה ברחוב הנרי בשמחה יחד שנים, וחלקו מגורים צפופים אך תוססים. הן באו ל"תקופות בלתי מוגדרות" והסתיימו ב"אי רצון לעזוב לעולם", מרוצות לוותר על נוחותן ועל פרטיותן האישית תמורת ההתרגשות של חיי שירות בלב סביבה חמה ומעוררת עניין. כפי שכתבה פלורנס קלי לדיירת אחרת, "אילו לא ביליתי את השנים האומללות ביותר בחיי בבתים יפים מאוד ואת השנים המאושרות ביותר" בבתי קהילה, "היה קשה לי להבין איך את יכולה להעדיף את הקן שלך ב… רחוב הנרי על פני ביתם היפה והמקסים [של הוריך]."
האווירה של הכאוס התוסס בבית הקהילה ברחוב הנרי התעצמה בגלל חברות משפחה "זמניות" רבות. אחיות צעירות ובוגרות מכללה טריות שהתעניינו בשינוי חברתי בילו זמן עם המשפחה הקבועה לפני שנישאו או עברו לשלב הבא בקריירה שלהן. סטודנטיות לסיעוד ושאינן לסיעוד כאחד הצטרפו למשק הבית השוקק, בין אם בעבודות קיץ, כמתמחות או בזמן הפסקה מלימודיהן. חלק מהאחיות הבוגרות הטריות חיפשו ניסיון שטח כאחיות בריאות הציבור. מנהיגי איגודי עובדים ופעילים חברתיים רבים שהו ב-HSS לביקורים ממושכים כדי לארגן וללמוד מחיים בין המהגרים של הלואר איסט סייד.
וולד הדריכה תלמידות סיעוד מאז ימי בית הקהילה הראשונים, והחלה לפורמל את תוכנית ההתמחות הזמנית לאחיות של ה-HSS בעשור הראשון להיסטוריה של בית הקהילה. ב-1900 הציעה "להציע" התמחויות פורמליות אלה לתלמידות שסיימו "שנתיים של הכשרה בבית החולים" ב"בתי ספר להכשרה מסוימים שיש להם… קורס של שלוש שנים". ברגע שבית החולים אישר את ההסדר, כל תלמידת סיעוד הייתה "בעלת הכשרה של לא פחות משני חודשים,… מתייצבת בבית הקהילה בשמונה בבוקר וחוזרת לבית הספר לארוחת הצהריים שלה (ערב) ולשינה". המתמחות בילו את ימיהן בעבודה "בבנייני הדירות" בפיקוחה של "אחת האחיות המנוסות של בית הקהילה".
מספר האחיות הדיירות במשפחת רחוב הנרי נשאר יציב יחסית בעשור הראשון לקיום בית הקהילה. היו לפחות ארבע, כולל וולד, בחדרים ברחוב ג׳פרסון. עד 1898 התגוררו תשע אחיות (מתוך אחת עשרה דיירות) בבתי בית הקהילה ברחוב הנרי. מספר זה גדל לחמש עשרה עד 1900.
רוב הנשים הבוגרות בסוף המאה ה-19 חיו במשפחות מסורתיות, כנשים נשואות, אמהות אלמנות, או בנות או אחיות רווקות. אכן, נחשב לשערורייתי במקצת שאישה בוגרת רווקה תחיה לבדה בלי קרובים – במיוחד בעיר. מה שיצרו ליליאן וולד ושותפותיה לבית בבית הקהילה ברחוב הנרי היה בו בזמן רדיקלי ומכובד. בבית הקהילה ברחוב הנרי, מספר גדל והולך של נשים "בלתי קשורות" באופן קבוע ייצרו "קשרים" משלהן. הן ימצאו אווירה עצמאית, נעימה ואוהבת שבה יוכלו לפתח ולרדוף את הקריירות שלהן. הן ייצרו, בקיצור, משפחה – משפחה מכוונת המורכבת מנשים שאינן קרובות.
ביבליוגרפיה
Adler, Cyrus, Jacob H. Schiff: His Life and Letters, Garden City, NY: Doubleday, Doran and Co., Inc., 1929, vols. I & II.
American Nurses Association, “Goodrich, Annie Warburton,” https://www.nursingworld.org/AnnieWarburtonGoodrich Current 10/24/16.
Blumberg, Dorothy Rose, Florence Kelley: The Making of a Social Pioneer, New York: Augustus M. Kelley, 1966.
Bullough, Vern L., and Bonnie Bullough, The Emergence of Modern Nursing, 2d ed., London: The Macmillan Co., 1969.
Cohen, Naomi W., Jacob H. Schiff: A Study in American Jewish Leadership, Hanover, NH: Brandeis University Press, 1999.
Daniels, Doris Groshen, Always a Sister: The Feminism of Lillian D. Wald, New York, Feminist Press, 1989.
Daniels, Doris Groshen, Lillian D. Wald: The Progressive Woman and Feminism, Ann Arbor: Xerox University Microfilms, c1976. (City University of NY, Ph.D., 1977.)
Dock, Lavinia, “The Nurses’ Settlement in New York,” (from L.L. Dock, Short Papers on Nursing Subjects, New York: M. Louise Longeway, 1900.
Duffus, R.L., Lillian Wald: Neighbor and Crusader, New York: The Macmillan Company, 1939.
Goldmark, Josephine, Impatient Crusader: Florence Kelley’s Life Story, Urbana: University of Illinois Press, 1953.
Holden, Arthur C., The Settlement Idea: A Vision of Social Justice, New York: The Macmillan Co., 1922.
James, Janet Wilson, ed., A Lavinia Dock Reader, edited with a biographical introduction by Janet Wilson James, New York: Garland Publishing, Inc., 1985.
Kode, Kimberly,Elizabeth Farrell and the History of Special Education. Arlington, VA: Council for Exceptional Children, 2002. ERIC Number: ED474364. For full text PDF get link at abstract: https://eric.ed.gov/?id=ED474364 For direct link to PDF: https://files.eric.ed.gov/fulltext/ED474364.pdf Both current 10/24/16.
Lagemann, Ellen Condliffe, A Generation of Women: Education in the Lives of Progressive Reformers, Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1979.
Muncy, Robyn, Creating a Female Dominion in American Reform, 1890-1935, New York: Oxford University Press, 1991.
Notable American Women 1607-1950: A Biographical Dictionary, Edward T. James, Janet Wilson James, & Paul S. Boyer, eds., v.3, Cambridge, MA: The Belknap Press of Harvard University Press, 1971.
Sklar, Kathryn Kish and Beverly Wilson Palmer, The Selected Letters of Florence Kelley, 1869-1931, Urbana and Chicago: University of Illinois Press, 2009.
Wald, Lillian D., The House on Henry Street, N:Y: Henry Holt & Co., 1915.
Wald, Lillian D., Lillian Wald Papers. New York: New York Public Library, 1983.
Wald, Lillian, “Nurses’ Settlement,”The American Journal of Nursing,Vol. 1, No. 1 (Oct., 1900), p. 39.
Wald, Lillian D., Windows on Henry Street, Boston: Little Brown, and Company, 1934.
איורים
דוק, לביניה
Dock, Lavinia, Photo/Portrait, public domain Link to Illustration Current 11/11/16
Ethical Culture Society
Ethical Culture Society. From Wikipedia, released into public domain by creator Link to Source Current 11/14/16
Ethical Culture Society. From NYC DORIS, Ethical Culture School, BPM (Borough President Manhattan Collection, Identifier bpm_0535-1, Subject Central Park West, Description Looking northwest from 63rd Street (Ethical Culture School), Date Feb. 4, 1931
Link to Illustration Current 10/1/21
Farrell, Elizabeth
Farrell, Elizabeth, Photo/Portrait (copyright?) Link to Illustration Current 10/1/21
Goodrich, Annie Warburton
Goodrich, Annie Warburton, photo, Immediate source: Link to Illustration Photo and info on source and fair use at Link to Illustration Both links current 10/1/21
Henry Street Family
Jewish Women’s Archive. “The “Henry Street Family” circa 1900.” (Viewed on November 15, 2016) Link to Illustration .
בית הקהילה ברחוב הנרי
Henry Street Settlement, “263-267 Henry Street between Montgomery and Grand Streets in the Lower East Side of Manhattan, New York City…” Link to Illustration Cleaner image at: Link to Illustration Current 10/1/21
New York City Department of Records, 265-67 Henry Street, Collection name: DOF: Manhattan 1980s Tax Photos, 1983-1988; Link to Illustration Current 10/1/21
קלי, פלורנס
Kelley, Florence, Portrait, public domain Link to Illustration Current 10/1/21
Kelley, Florence, 1925, Public domain Link to Illustration Current 10/1/21
New York, NY—Grand Street
The Miriam and Ira D. Wallach Division of Art, Prints and Photographs: Photography Collection, The New York Public Library. (1900). Looking down the Bowery from Grand Street, N. Y. Retrieved from Link to Illustration Current 10/1/21
New York, NY–Presbyterian Hospital
The Miriam and Ira D. Wallach Division of Art, Prints and Photographs: Photography Collection, The New York Public Library. “The Presbyterian Hospital.” The New York Public Library Digital Collections. Link to Illustration Public domain. Current 10/1/21
The Miriam and Ira D. Wallach Division of Art, Prints and Photographs: Photography Collection, The New York Public Library. “Presbyterian Hospital, 73rd St., bet. 4th and Madison Ave.” The New York Public Library Digital Collections. Link to Illustration
Presbyterian Hospital, Park Ave. & 70th St., New York City. ca. 1910. Image. Retrieved from the Library of Congress, https://www.loc.gov/item/2002698450/. (Accessed November 15, 2016.)
Schiff, Jacob
Schiff, Jacob, Image Title : Jacob H. Schiff, Kuhn, Loeb & Co. Source : Print Collection portrait file. / S / Jacob H. Schiff. Location : Stephen A. Schwarzman Building / Print Collection, Miriam and Ira D. Wallach Division of Art, Prints and Photographs Digital ID : 2054988
Record ID : 1959462 Digital Item Published : 9-2-2011; updated 1-24-2012 NYPL Image: Link to Illustration Current 10/1/21
נכתב ב-2021